מזונות אישה וילדים

השיקולים והחידושים בפסיקת מזונות ומדור
חלוקת המזונות 
וההוצאות של הילדים בין ההורים ועוד

10 דברים שכדאי לדעת על חיוב הבעל במזונות אשתו

עו"ד בני דון-יחייא

 

1

הסמכות לדון בתביעה למזונות אישה נתונה לבית המשפט למשפחה ולבית הדין הרבני – לפי
בחירת האישה.
לבית הדין הרבני תהיה סמכות גם אם הבעל יגיש תביעת גירושין ויכרוך לה את נושא
המזונות לפני שהאישה תגיש תביעת מזונות לבית המשפט למשפחה.
על האישה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעת המזונות. אבל במקרים
חריגים ניתן להגיש מיד בקשה לבית המשפט לפסיקת מזונות זמניים.

 

2

לכתב התביעה ולכתב ההגנה למזונות צריך לצרף טופס הרצאת פרטים, 12 תלושי משכורת
אחרונים, וכאשר בעל הדין עצמאי – אישור על הכנסותיו, התעסקותו והכנסותיו ברוטו ונטו
ב-12 החודשים שלפני הגשת התביעה. יש לציין בהרצאת הפרטים את חשבונות הבנק של
בעל הדין בחודשיים שקדמו להגשת תביעה וכן לפרט את רכושו.

 

3

המושג מזונות כולל את כל הצרכים הדרושים למחייתה ולחייה של האישה: מזון, ביגוד,
בריאות, מדור והחזקתו, תרבות, נופש, החזקת רכב, טיפוח חן  ועוד.

 

4

אישה זכאית למזונות מבעלה כל זמן שהם נשואים. לאחר הגירושין הבעל פטור ממזונות אשתו.
ניתן להסכים בהסכם הגירושין שהבעל ימשיך לשלם לאשתו מזונות גם לאחר שיתגרשו.

 

5

אישה עובדת אינה זכאית למזונות אם הכנסתה מספיקה לצרכיה. אם ההכנסה אינה מכסה
את התקציב שהאישה הורגלה לו, הבעל חייב להשלים את הסכום החסר.

 

6

אם האישה תעזוב את הבית ללא הצדקה כלשהי, הבעל לא יהיה חייב במזונותיה. הנטל
המוטל על האישה להוכיח כי היתה לה סיבה מוצדקת לעזוב – אינו כבד.

 

 7

הבעל יהיה פטור ממזונות אשתו אם בבית הדין הרבני יפסוק שהאישה לא היתה נאמנה לבעלה.
פסק דין זה יחייב את בית המשפט למשפחה לשלול את זכותה של האישה למזונות.

 

 8

יכולת ההשתכרות של בני הזוג תילקח בחשבון בקביעת גובה המזונות, ולא רק הכנסתם בפועל.
בית המשפט יאמוד כמה הם יכולים להרוויח ויבדוק אם מי מהם אינו ממצה את כל
פוטנציאל השתכרותו במכוון ובחוסר תום לב בגלל הסכסוך הזוגי.

9

על החלטה למזונות זמניים ניתן להגיש לביהמ"ש המחוזי, תוך 30 יום, בקשה לקבלת רשות
ערעור, אך רק לעיתים רחוקות ניתנת רשות כזאת. על פס"ד סופי למזונות ניתן לערער תוך
45 יום.

 

10

לאחר מתן פסק למזונות ניתן לתבוע הקטנתם או הגדלתם אם יחלו שינויי נסיבות מהותיים.
דוגמאות: כשהאישה החלה לעבוד או הפסיקה לעבוד, כשהכנסתו של הבעל קטנה באופן
ניכר, כשהאישה התחתנה וגרה בדירת בעלה ולכן אין לה הוצאת למדור. לעיתים גם הולדת
ילד נוסף תהווה שינוי נסיבות המצדיק את הקטנתם.

 

 

10 דברים שכדאי לדעת על חיוב ההורים במזונות ילדיהם

עו"ד בני דון-יחייא

 

1

על האישה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעת מזונות, אבל במקרי מצוקה
אפשר להגיש מיד בקשה למזונות זמניים.

 

2

הסמכות לדון בתביעה למזונות הילדים נתונה לבית המשפט למשפחה. אם האב הגיש
תביעת גירושין לפני שהאם הגישה תביעת מזונות לבית המשפט, וכרך לה את סוגיית
מזונות הילדים, יש בתי דין הסוברים שבכך הוקנתה להם הסמכות לדון במזונות הילדים.
לבית הדין הרבני סמכות לדון במזונות הילדים אם שני ההורים נותנים את הסכמתם
לסמכות.

 

3

לכתב התביעה ולכתב ההגנה למזונות צריך לצרף טופס הרצאת פרטים, 12 תלושי משכורת
אחרונים, וכאשר בעל הדין עצמאי – אישור על הכנסותיו, התעסקותו והכנסותיו ברוטו ונטו
ב-12 החודשים שלפני הגשת התביעה. יש לציין בהרצאת הפרטים את חשבונות הבנק של
בעל הדין בחודשיים שקדמו להגשת תביעה וכן לפרט את רכושו.

 

4

מזונות הילדים כוללים כל הנדרש לקיומם: מזון, ביגוד, מדור והחזקתו, בריאות, תרבות
ונופש, לימודים, חוגים  ועוד.

 

5

חיובו של האב במזונות ילדיו חל עד לסיום לימודי התיכון, גם אם הילד מעל גיל 18. בתקופת
השירות בצה"ל או השירות הלאומי חייב האב בשליש מסכום המזונות ששילם עד אז.

 

6

השיקולים העיקריים בקביעת סכום המזונות הם: הכנסות ההורים, צורכי הילדים, גילם,
רמת החיים שהמשפחה חייתה בה, חלוקת השהות של הילדים בין ההורים.

 

 7

גם יכולת ההשתכרות של ההורים תילקחו בחשבון בקביעת גבוה המזונות, ולא רק הכנסתם
בפועל. בית המשפט יאמוד כמה הם יכולים להרוויח ויבדוק אם מי מהם אינו ממצה את כל
פוטנציאל השתכרותו במכוון ובחוסר תום לב בגלל הסכסוך הזוגי.

 

 8

הוצאות לא שוטפות של הילדים, כגון גן, צהרון, מעון, חוגים, שיעורים פרטיים, קייטנות,
בריאות ועוד, מתחלקות פעמים רבות בשווה בין ההורים, אך לעיתים מחלקים הוצאות
אלה לפי יחס ההכנסות של ההורים.

 

9

על החלטה למזונות זמניים ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי, תוך 30 יום, בקשה לקבלת
רשות ערעור, אך רק לעיתים רחוקות ניתנת רשות כזאת. על פסק דין סופי למזונות יש זכות
ערעור תוך 45 יום.

 

10

ניתן לתבוע הקטנת או הגדלת המזונות שנקבעו בפסק דין או בהסכם גירושין אם חלו
שינויי נסיבות מהותיים. למשל, כשאישה החלה לעבוד או הפסיקה לעבוד, כשהכנסתו
של הבעל קטנה באופן ניכר, כשהאישה התחתנה וגרה בדירת בעלה ולכן אין לה
הוצאת למדור. לעיתים גם הולדת ילד נוסף תהווה שינוי נסיבות המצדיק את הקטנתם.

הופחתו מזונות
בגלל סרבנות קשר של הילדים

פסק דין מיום 19.1.19 של בית המשפט למשפחה בירושלים,
תלה"מ 65003-01-17, השופטת אורית בן דור ליבל

עו"ד בני דון-יחייא

 

תביעת אב לביטול חיובו במזונות ילדיו בשל סרבנות קשר איתו. מדובר בזוג שנישא כחרדי אבל התובע פרש מאורח החיים הדתי ומהקהילה החרדית שאליה השתייכו הצדדים וילדיהם.

 

בית המשפט קיבל את התביעה תוך סקירת הלכת בית המשפט העליון בנושא של סרבנות קשר של ילדים עם אביהם. ההלכה היא שניתן לצמצם את חובת המזונות, כולה או מקצתה,
כשמדובר בילד מורד המסרב לקיים קשר עם אביו בניגוד להוראת בית המשפט.

 

מטרת הפטור: לגרום לילד לחדש את הקשר עם ההורה. כשהילד מעל גיל שש, חיוב אביו במזונותיו הוא מדין צדקה, ואין חובה לתת צדקה לאדם שמתנכר לאביו
(ע"א 1880/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט(1) עמ' 215; ע"א 4322/90 אדלשטיין נ' אדלשטיין, פ"ד מו(1) עמ' 289).

 

ייתכנו מקרים שבהם מסרב ילד לראות את אביו (או את אמו) ואינו נוהג בהם מצוות כיבוד אב ואם, אך הוא לא יוכרז כילד "מורד". אלה מקרים שלא ניתן לתלות את האשם בילד או בהורה שעמו גר הילד.

***

 

בית המשפט העליון פסק שיש לנקוט בצעד החריג של שלילת המזונות או הפחתתם, בשל סרבנות קשר, בזהירות ובריסון מתוך הבנה כי מדובר בצעד קיצוני שיש
להימנע ממנו אלא אם קיימות נסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת. יש לשקול תמיד חלופה מתונה יותר (כגון הקטנת מזונות).
כן נקבע בפסיקה כי יש לנקוט בהליך טיפולי מקדים לפני בירור התביעה.

 

על השופט לבחון בין היתר את השיקולים הבאים:
1. האם סרבנות הקשר נובעת אך מרצונו של הילד או שקיימת להורה המנוכר אשמה במצב.
2. האם ההורה המנוכר נקט בכול הפעולות והאמצעים הנדרשים לצורך חידוש הקשר.
3. האם ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול הסיכוי לחידוש הקשר.
4. מה תהיה השפעת ביטול המזונות על קיומו הכלכלי הסביר של הילד (רע"א 37610/10).

 

בפסק דין זה היה הילדים בני למעלה מ-6 שנים, ולכן מקור החיוב של התובע במזונותיהם הוא מדין צדקה. עמדת כול הגורמים הטיפוליים והמקצועיים היא שהאשם
בסירוב הילדים לקשר עם אביהם אינו נעוץ בו (לא באורחות חייו החדשים ולא ברצון להשתמט מתשלום המזונות) וכי סירובם אינו רציונאלי אלא נובע מהסתה
מצד הנתבעת. ואפילו אם היא חדלה מכך כיום, הרי שפירות מעשיה ומחדליה מטביעים עדיין את אותותיהם.

 

***

 

בסיכומיה טענה הנתבעת שהתובע "דבק ברצונו לחשוף את הילדים לעולמות ולתכנים החדשים שלו" ולגרור אותם לקונפליקט דתי ועל כן אין הוא מוצא מסילות לליבם. לדבריה,
האב מקנטר את הילדים על אורחות חייהם ומביע את סלידתו מדרכם ובכך מרחיק אותם ממנו. כן הדגישה כי מניעיו כספיים בניסיון להתחמק מתשלום מזונות.

 

ואולם השופטת אורית בן דור ליבל קבעה כי מיד לאחר הפירוד קיבל התובע על עצמו להקפיד על אורח החיים הדתי של הילדים בזמן שהותם אצלו "גם במחיר של
קיום מצוות ומעשים שאיתם הוא לא מזדהה".

 

בתסקיר הרווחה נאמר שהאם התקשתה להסתיר את עמדתה כי אינה רואה כול תועלת בקשר של הילדים עם אביהם, "וניכר כי היא מביאה את הילדים למפגשים עם האב
מתוך אילוץ וכורח, כאשר מסרים אלו מועברים לילדים בצורה ישירה או עקיפה".

 

התסקיר ציטט מחוות דעת של פסיכולוג שפגש את הילדים: "כל המומחים המעורבים בתיק הדגישו תמיד את הנזק המתמשך להתפתחותם של הילדים. לפי מצב העניינים
המתואר ניתן להסיק שההסתה שמטרתה הדרת האב נמשכת במלוא עוזה, וכך נמשכת מצוקת הילדים".

 

עוד כתבה השופטת: "התובע (ככל אב אחר) אינו 'כספומט' והילדים אינם חופשיים מחובתם כלפיו לנהוג בו במידת הכבוד המקובלת ובכללה לקיים עימו קשר.
עמדת הילדים אינה יכולה לעמוד בכפיפה אחת עם המשך הטלת מלוא החיוב על התובע לתרום לפרנסתם. באיזון הראוי בין שמירה על צורכיהם הבסיסיים של הילדים
ושמירה על טובתם לבין הביטוי שיש ליתן להתנהלותם, בית המשפט סבור כי יש להורות על צמצום היקף החיוב במזונות".

 

***

וכך נימקה השופטת את החלטתה לא לבטל לחלוטין את החיוב במזונות:  "בית המשפט עוד לא הרים ידיים מפני אפשרות של שיקום הקשר בין הקטינים לתובע באמצעות
צעדים טיפוליים. על מנת שההכרעה לא תביא לסופם של הניסיונות להשיב בנים על אבות יש להורות בשלב ראשון על צמצום החיוב ולא על ביטולו".

 

השופטת הוסיפה שהילדים עדיין צעירים וכי במידה רבה הם כבר משלמים מחיר כבד בשל גירושי הוריהם. ביטול המזונות, וכפועל יוצא מכך פגיעה אפשרית ברמת חייהם,
עלול להתפרש על ידם כצעד עונשי נוסף. מאידך, השופטת שוכנעה שהפחתת המזונות לא תותירם בחוסר כול וכי צמצום החיוב יגרום אולי לילדים להבין שעליהם לתקן
את אורחותיהם בטרם יבוטל החיוב באופן מוחלט.

 

"על הורה מנכר להפנים ולהבין כי תוצאה אפשרית של הסתתו היא שייאלץ לשאת לבדו הן בעול הטיפול בקטינים והן בעול פרנסתם ונשיאה בכל צרכיהם", נאמר בפסק הדין.

 

בנוסף לטעם הנ"ל מצאה השופטת הצדקה להקטנת המזונות בשל שינויי נסיבות מהותיים.

 

השופטת הקטינה את סכום המזונות לסך 500 ש"ח לכול ילד (במקום 1,100 ש"ח) וקבעה כי אם יחודש הקשר באופן משמעותי בין האב לילדיו תהיה בכך עילה לאם לעתור
להגדלת החיוב. אם תחול הרעה נוספת בקיום הקשר תהיה בכך עילה לאב לעתור להפחתת נוספת של המזונות או לביטולם לחלוטין.


נדחתה תביעת אישה
למזונות בשל ניאוף

פסק דין מיום 10.3.19 של בית המשפט למשפחה בתל אביב תמ"ש 21984-05-14, השופטת מירה דהן

עו"ד בני דון-יחייא

 

התובע הגיש נגד אשתו תביעה לגירושין, לחיוב בפיצויי גירושין ולתשלום הוצאות שהיא גרמה לו.
התביעה הוגשה לאחר שהתגלה לו לדבריו כי אשתו מנהלת רומן עם אדם זר שאיתו היא עובדת.
הוא תבע פיצויים בסך 300,000 ש"ח וכן 150,000 ש"ח הוצאות.

 

האם בית המשפט למשפחה ידון בטענת בעל שיש לפטור אותו ממזונות אשתו משום שלא היתה נאמנה לו?

 

יש שופטי משפחה הנמנעים מלדון בטענה זו. הם מפנים את הבעל להגיש תביעה לבית הדין הרבני,
שידון בטענת הניאוף.

 

אם הדיינים קובעים זאת – יבטל בית המשפט את חיוב הבעל במזונות אשתו. זאת, משום שלפי דיני
ההלכה אישה לא נאמנה מפסידה את מזונותיה.

 

הוכחת ניאוף לפי כללי הדין העברי אינה קלה לעיתים, ומכאן נטיית חלק משופטי בית המשפט
למשפחה להימנע מלדון בטענה זו, למרות שיש להם סמכות לדון ולפסוק בנושא.

 

***

 

בתיק זה חוייב הבעל בשלבים הראשונים של הדיונים במזונות אשתו.
הוא לא שילם אותם, והאישה החלה בהליכי הוצאה לפועל נגדו. בדיון עתר הבעל לבטל רטרואקטיבית את חיובו.

 

השופטת דהן שמעה ראיות והגיעה למסקנה שהאישה אכן לא היתה נאמנה, ולכן פטרה את הבעל ממזונותיה.

 

"כמה וכמה עילות יש בדין העברי בגינן נפטר הבעל היהודי מחובתו למזונות אשתו", כתבה השופטת.
"העיקריות שבהן הינן פטור הבעל מחמת נאיפתה של האישה, מרידתה ועזיבתה את בית הצדדים.
בית המשפט למשפחה מוסמך לדון במזונות אישה על פי הדין האישי ובכל הקשור לבני זוג יהודים על
פי דיני המשפט העברי, בין השאר בטענת הגנה הפוטרת את הבעל ממזונות אשתו בעילת 'מורדת' ".

 

הסמכות להכריז על אישה כ"מורדת" נתונה לבית הדין הרבני בלבד, ולהכרזה זו השלכות שונות,
ואולם בתי המשפט, בדונם בתביעת מזונות, רשאים להכריע רק באופן "אגבי" בשאלת היות האישה "מורדת" לעניין מזונותיה בלבד.

 

השופטת דהן כתבה: "משהגיע בית המשפט למסקנה שמתקיימים בתובעת שלפניו, מחמת
התנהגותה, האלמנטים ההלכתיים המצדיקים לראותה כ'מורדת', הוא ראה עצמו רשאי להסיק כלפיו
מסקנות בתחום זכאותה למזונות, לרבות שלילת מזונותיה, גם בלי שהתקיימו באישה ההליכים
הפורמליים של בית הדין הרבני להכרזתה כ'מורדת' " (השופטת הסתמכה על פסקי הדין שנתן בית
המשפט העליון בתיקים ע"א מקייטן נ' מקייטן וע"א מילר נ' מילר).

 

עוד כתבה השופטת כי ניתן לקבוע שאישה מפסידה את מזונותיה גם אם לא הובאו ראיות פוזיטיביות
על בגידה, ודי אם יוכח שעשתה מה שמכונה בהלכה היהודית "מעשי כיעור". הרמב"ם הגדיר מעשי
כיעור כך: "כיצד היא יוצאה משום שם רע, כגון שהיו שם עדים שעשתה דבר מכוער ביותר שהדברים
מראין שהיתה שם עבירה אף על פי שאין שם עדות ברורה בזנות" (הלכות אישות פרק כד).

 

***

 

האישה הכחישה שלא היתה נאמנה, אבל בעלה זימן שורה של עדים שהעידו כי קיימו איתה יחסים.
אחד העדים העיד כי ניהל מערכת יחסים אינטימית עם האישה שנפסקה ביוזמתו כשגילה כי היא עדיין נשואה למרות שאמרה לו שהתגרשה.

 

אשתו של אותו עד העידה כי הוציאה פירוט שיחות של בעלה "והזדעזעה מכמות השיחות והקשר האינטנסיבי" עם האישה.
בעקבות כך התגרשה מבעלה.

 

כאמור, יש שופטים שימצאו דרך לעקוף את טענת הבעל על ניאוף כעילה לפטור אותו ממזונות אשתו.
כך היה במקרה אחד שנידון בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופט דחה תביעה של אישה
למזונות לאחר שדן בטענת ההגנה של הבעל שאשתו קיימה יחסי אישות עם איש אחר, והאמין לו.

 

האישה הגישה ערעור לבית המשפט העליון, שקיבל את טענותיה וקבע שהיא זכאית למזונות. בפסק
דינו כתב השופט שמגר שלפי הדין הדתי האישה אינה מאבדת את זכותה למזונות ולכתובה "אלא אם
הוכח הדבר על ידי שני עדים כשרים, שהרי מדובר בדבר שבערווה, והכלל הוא שאין להוכיח דבר
שבערווה בפחות משני עדים" (ע"א 761/88 פרידמן נ' פרידמן).

 

במקרה אחר קבע בית המשפט העליון שטענת הניאוף לא הוכחה על אף הודאתה של האישה בבית
הדין שקיימה יחסי אישות עם אחרים. השופט זמיר כתב שההודאה "אינה בהכרח מספיקה כדי
לשלול את מזונותיה, אם אין היא נתמכת על ידי ראיה חיצונית, שכן יש מקום לחשש שלא הודתה
אלא כדי להתגרש מבעלה)" ע"א 1581/92 ולנטין נ' ולנטין).

 

***

 

במקרים אחדים, כשביקש בעל לדחות את תביעת המזונות של אשתו בטענת חוסר נאמנות, אך הוכח
שהוא עצמו לא שמר אמונים לאשתו, דחה בית המשפט את טענת ההגנה שלו. כך היה בתיק אחד
שנידון בבית המשפט המחוזי בתל אביב (תמ"א 553/94). הוכח כי הבעל ניהל יחסי אישות עם אישה
אחרת. השופטת רוטלוי דחתה את טענת הבעל כי יש לפטור אותו ממזונות אשתו בגלל בגידתה בו
ופסקה:

 

"מדובר בבני זוג שאינם שומרי דת, ובמיוחד כאשר לבעל מערכת יחסים עם אישה אחרת והוא אינו
מפסיד דבר בשל כך, ואילו מהאישה הוא מצפה להתנהגות מוסרית של נאמנות מוחלטת, שכן אם
לאו – תפסיד היא מזונותיה ורכושה… לא יהא זה צודק וסביר ליתן בידי נתבע זה לראות עצמו פטור
ממזונות אשתו בשל יחסיה עם אחר, ובאותה עת לנהל מערכת יחסים עם אישה אחרת, מבלי
שתהיה לכך כל נפקות ביחסי הנישואין ובחיובים הכספיים הנובעים מהם.

 

על כן אני סבורה כי היה ראוי במקרה זה, על בסיס עיקרון השוויון והיעדר תום לב מצד הנתבע, שלא
להתייחס כלל לטיעוני עילות הפטור ממזונות, ככל שהן נוגעות ליחסיה של התובעת עם גבר אחר".

 

 

 

שיחה בערוץ 11 על חלוקת נטל המזונות בין בני הזוג