צוואות וירושות

פרשנויות, הסברים והדרכה
על צוואות, ירושות, ניהול עזבונות ועוד

 

10 כללים לכתיבת צוואה

1

 

אם אין לכם רכוש, או שרכושכם מועט, לא נחוצה לכם צוואה.

בדרך כלל, אנשים צעירים אינם זקוקים לצוואה.

 

2

 

ככל שהרכוש גדול יותר – הצורך לכתוב צוואה גדול יותר:

כדי שתנוחו בשלום על משכבכם בלי להיטרד מהמחשבה,

אילו נזקים יגרום כספכם למי שיבכו – כך יש לקוות – את הסתלקותכם.

 

3

 

אם יש חשש שירושתכם תסנוור את עיני הילדים,

והם עלולים להציק להורה הנותר בחיים בדרישה לקבל את חלקם בעיזבון,

כדאי לכתוב צוואה ולהוריש את הרכוש לבן הזוג.

רצוי לכלול בצוואה הוראה הקובעת, כי לאחר פטירת בן הזוג –

החלק שירש מהמנוח יעבור לילדים.

 

4

 

אם אתם מתחלחלים מהמחשבה שבן/בת הזוג הבלתי נסבל שלכם ייהנה

בבוא היום מכספכם – הדיחו אותו מירושתכם באמצעות צוואה.

 

5

 

גרוש (או גרושה) שנישא מחדש או שחי עם בן זוג כידוע בציבור,

חייב לחשוב על כתיבת צוואה, אם רצונו שרק צאצאיו יזכו בפרי עמלו, ולא בן הזוג החדש.

6

 

תכופות תומכים ההורים כספית בילד אחד (מממנים לימודים, עוזרים לקנות דירה).

בצוואה ניתן לאזן באופן צודק את הרכוש המשפחתי ולהורות כי ילד שלא קיבל בחיי הוריו,

יקבל כמו אחיו לאחר פטירתם.

 

7

 

מפעל חיים עסקי עלול לשבוק חיים יחד אתכם, אם יורשיכם יריבו לאחר הסתלקותכם.

צוואה, שתסדיר את חלוקת הנכסים העסקיים וניהולם בצורה נכונה, תיתן לכם מנוחה נכונה.

 

8

 

ילדיכם עשויים לחסוך מס שבח אם תתכננו נכון, באמצעות הצוואה,

את חלוקת נכסי הנדל”ן שלכם.

 

9

 

רצוי בדרך כלל לספר על קיום הצוואה ולתת עותק ממנה למי שעתידים לרשת אתכם.

אולם אם קיפחתם מישהו מקרוביכם, רצוי שהצוואה תישמר בסוד, כדי לא לגרום לכעסים.

 

10

 

 עדיף לנסח את הצוואה אצל עורך דין ולחתום בפני שני עדים

ובכך להקטין את האפשרות לתקוף את כשרותה.

 

***

 

כסף יעוור עיני פיקחים וירחיק זה מזה גם אחים
רשימה בתכנייה של ההצגה היורשת בתיאטרון בית לסין >>

 

נדחתה טענה של בן שאביו הבטיח לו בעל פה כי יוריש
לו מיליון וחצי ש”ח.
לרשימה המלאה לחצו כאן >>

 

נדחו תביעות של שתי נשים להכיר בהן כידועות בציבור של מנוח אחד
לרשימה המלאה לחצו כאן >>

 

מה הם המבחנים לפסילת צוואה

פסק דין מיום 2.10.22 של בית המשפט למשפחה בירושלים
ת”ע 12074-03-16, השופטת אורית בן דור ליבל

עו”ד בני דון-יחייא

פסה”ד דן בהתנגדות לצוואה של אדם שהוריש את רכושו לחלק מילדיו. המתנגדות הן אלמנתו ובתו הצעירה. ההתנגדות נדחתה. השופטת בן דור ליבל סקרה בפסה”ד את העילות העיקריות המביאות לעיתים לפסילת צוואה.

 

הטענה המושמעת כמעט בכול התנגדות לקיום צוואה היא: היורש לפי הצוואה הפעיל השפעה בלתי הוגנת על המנוח כדי שיוריש לו. לפי הפסיקה, לא כול השפעה מביאה לביטול צוואה. הדגש בפסיקה מתמקד ב”אי ההוגנות” שבהשפעה כתוצר של אופי מערכת היחסים שבין המשפיע למושפע.

 

בפסיקה נקבעו 4 יסודות מצטברים הדרושים לקביעת קיומה של השפעה בלתי הוגנת:

 

1. מצווה שהיה נתון להשפעה.
2. לנהנה מהצוואה היתה אפשרות להפעיל השפעה בלתי הוגנת.
3. לנהנה היו אמצעים להפעיל השפעה בלתי הוגנת.
4. הצוואה נחזית להיות תוצאה של השפעה בלתי הוגנת.

 

***

 

בפס”ד מרום (ד”נ 1516/95) נמנו 4 אבני בוחן שעל ביהמ”ש להסתייע בהן בבואו להכריע בשאלה זו:

1. מבחן התלות והעצמאות: האם יש לראות במצווה אדם עצמאי בתקופה הרלוונטית הן מבחינה פיזית והן מהבחינה השכלית-הכרתית, כאשר תלות פיסית אינה עדות מספקת לתלות בזולת.

2. מבחן התלות והסיוע: במקום שבו המצווה לא היה עצמאי ונזקק לסיוע הזולת ,יש לבחון את טיב הסיוע, היקפו ומידת התלות במי שהעניק לו אותו.

3. מבחן הקשר עם אנשים אחרים: בידודו של המצווה וניתוקו מאחרים מגבירים את התלות שלו בנהנה.

4. מבחן נסיבות עריכת הצוואה: מעורבות הנהנה בעריכת הצוואה, אף אם אינה עולה לכדי מעורבות לפי סעיף 35 לחוק הירושה.

סעיף 35 לחוק הירושה קובע: “הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה – בטלה”.

בשל התוצאה הקשה של ביטול צוואה קבעה הפסיקה שיש לפרש את הסעיף הנ”ל בצמצום (ע”א 510/90 כצנשטיין נ’ סידרנסקי, פ”ד מה(2) עמ’ 221).

 

***

 

הביטוי “ערך את הצוואה” פורש גם הוא על דרך הצמצום ונקבע שיש לפרשו אך כמתייחס למי שעסק בפועל בניסוח או כתיבת הצוואה. שיחות מקדימות בין הזוכה למצווה אינן מהוות חלק מעריכת הצוואה. כך גם ביצוע שליחות מטעם המצווה שביקש כי עורך הדין יסור אליו לשם עשיית הצוואה.

 

הטעם לכך הוא שפעולת העריכה של הצוואה אינה מתחילה לפני שעורך הדין או האדם האחר המנסח אותה נכנס לפעולה. לפיכך מעורבותו של הנהנה בכול מה שקדם לתחילתו של הליך ההכנה הטכנית של המסמך או ניסוחו המילולי אינה נופלת בגדר עריכת צוואה.

 

הפסיקה קבעה גם שאת הביטוי בסעיף 35 הנ”ל לחוק הירושה, “לקח באופן אחר חלק בעריכתה” של הצוואה, יש לפרש באופן דווקני ועל דרך הצמצום (בע”מ 6349/08 פלוני נ’ פלוני. ע”א 707/76 צארום נ’ גורן, פ”ד לב(3) עמ’ 548).

 

נפסק גם כי אף כשהנהנה מהצוואה הזמין את עורך הדין שערך את הצוואה ואף שילם את שכר טרחתו, וגם כשתוכנה של הצוואה נמסר לעורך הדין על ידי הנהנה – אין בכך משום נטילת חלק פסול בעריכת הצוואה (“א 760/86 רוזן נ’ שולמן, פ”ד מג(3) עמ’ 586).

 

גם נוכחות הנהנה בעת עשיית הצוואה אינה מלמדת בהכרח על מעורבות העולה כדי נטילת חלק בעריכתה.

 

***

 

סעיף 30 לחוק הירושה קובע: “א. הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה”.

 

באשר לעילה של השפעה בלתי הוגנת: השאלה אם הופעלה על המצווה השפעה היא שאלה של עובדה. אם ההשפעה היתה לגיטימית או בלתי הוגנת, היא שאלה ערכית ועל בית המשפט לפסוק על פי מושגים של מוסר אישי וחברתי, כשהוא מכוון את דעתו לרצונו האמיתי של המצווה.

 

רק כאשר כלל הנסיבות האופפות את המקרה מצביעות על קיומה של תלות “מקיפה ויסודית” של המצווה בנהנה, באופן שממהות התלות ניתן להניח כי נשלל רצונו החופשי והבלתי תלוי של המצווה בנוגע ליחסיו לנהנה, ניתן ללמוד על קיומה של השפעה בלתי הוגנת.

 

 

צוואה נפסלה משום שהוכח 
כי בנו של המנוח נטל חלק בעריכתה

החלטה מיום 5.6.19 של בית המשפט העליון,
בע”מ  384/19, השופט ניל הנדל

עו”ד בני דון-יחייא

 

אביו של המבקש נפטר והותיר צוואה. המבקש הגיש אותה לקיום, אבל אשתו השנייה של האב המנוח התנגדה: היא טענה שהמבקש נטל חלק בעריכת הצוואה ולכן יש לפסול אותה.
בית המשפט למשפחה בראשון לציון (השופטת הניה שטיין) קיבל את ההתנגדות, קבע שהצוואה פסולה וקיים צוואה קודמת של המנוח, שבה הוריש לאשתו השנייה
את כול רכושו. בצוואה שנפסלה הוריש המנוח לבנו את מחצית דירתו.

 

הבן עירער לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז-לוד, והפסיד, ולאחר מכן הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שנדחתה. רשימה זו עוסקת בהחלטת בית המשפט העליון.

 

הבקשה לרשות ערעור נדחתה משום שמדובר ב”גלגול שלישי” של התיק. הפסיקה העקבית קובעת כי על המבקש רשות ערעור לשכנע כי “קיימת בעניינו שאלה משפטית
בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או שמתן רשות הערעור דרוש כדי למנוע עיוות דין”.
השופט ניל הנדל לא מצא כי יש הצדקה למתן רשות ערעור אך הוסיף כי גם אם היה מדובר בערעור בזכות הוא היה דוחה אותה מהנימוקים שיפורטו בהמשך.

 

***

 

הצוואה בוטלה בשל מעורבות המבקש בעריכתה, בניגוד להוראת סעיף 35 לחוק הירושה. שתי הערכאות הראשונות ביססו את מסקנתן, כי הבן לקח חלק בעריכת
הצוואה באופן שמוביל לבטלותה, על סמך ראיות נסיבתיות ועל התמונה הכוללת העולה מהן.

 

אחת הראיות: המבקש הסתיר כי הוא זה שהסיע את אביו לעורך הדין שהכין את הצוואה. הוא טען שהנסיעה נועדה לניחום אבלים ולביקור נכדים אך השופטים לא האמינו לו.
שופטת בית המשפט למשפחה ציינה כי המבקש מתגורר באותו מושב שבו מתגורר עורך הדין שערך את הצוואה.

 

ועוד: הוכח כי עורך הדין שבפניו נחתמה הצוואה לא הבחין במצבו הרפואי הירוד של המנוח בעת שחתם על הצוואה: הוא סבל ממחלת לב, מחלת ריאות חסימתית כרונית,
קוצר נשימה הולך ומחמיר עם שיעול והוא טופל בחמצן בביתו. למרות מצב זה, שנתמך במסמכים רפואיים, עורך הדין העיד כי מצבו הבריאותי של המנוח בעת שהופיע בפניו היה
“מעולה, לא היה שום חשד שבחשדות”.

 

כן הוכח שהמנוח שהה במשרדו של עורך הדין זמן קצר, עובדה שביססה את המסקנה שהמבקש היה מעורב בעריכת הצוואה והמנוח הגיע אך כדי לחתום עליה.

 

עוד נקבע כי המנוח לא הכיר את עורך הדין וכן שעורך הדין ידע פרטים מסוימים שנרשמו בצוואה, שלא היה בידיעת המנוח אבל היו בידיעת המבקש-הבן.
עובדה זו מבססת את המסקנה כי הבן הוא שמסר את פרטי הצוואה לעורך הדין ובכך נטל חלק בעריכתה.

 

בית המשפט המחוזי הבהיר כי מעדותו של עורך הדין עולות שתי מסקנות אפשריות:

 

מסקנה אחת היא שהמנוח שהה אצל עורך הדין כאמור זמן קצר בלבד, כך שלא שם לב למצבו. במקרה כזה מתעורר החשש שהמבקש היה מעורב בעריכת הצוואה,
נתן את כל הפרטים לעורך הדין, והמנוח הגיע כאמור רק כדי לחתום על הצוואה ללא קבלת הסבר מניח את הדעת בדבר השלכות ומשמעות חתימתו.

 

האפשרות השנייה היא כי עדות עורך הדין אינה נכונה, וגם במקרה כזה המסקנה היא שהמבקש היה מעורב בעריכת הצוואה ועורך הדין אך שימש “כידו הארוכה”.

 

***

 

הראיות שהוגשו תמכו במסקנה שסעיף 35 לחוק הירושה חל על המקרה. הסעיף קובע:

 

“הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה – בטלה”.

 

השופט הנדל כתב כי “תכליתו של סעיף 35 היא לשמור על האוטונומיה של המנוח. כיבוד רצון המת והכלל במשפט העברי שלפיו ‘מצווה לקיים דברי המת’ משמעותם כיבוד
רצונו שלו, ולא של אחר. על כן, במקרה שבו הוראות צוואה מזכות את העד לעשיית הצוואה או את הלוקח באופן אחר חלק בעריכתה – דין הצוואה להתבטל”.

 

השופט הוסיף כי סעיף 35 אינו דורש הוכחת קשר סיבתי בין פעולות העד והלוקח חלק בהכנת הצוואה לבין ההוראה הצוואה המטיבה איתו. “על הנהנה להתרחק מפעולת
עשיית או עריכת הצוואה. תוצאה זו מגינה על המצווה ומהווה הרתעה ראויה כנגד מעורבות במלאכת עריכת הצוואה על ידי גורם שעשוי להרוויח מכך”.

 

עוד ביסס השופט הנדל את החלטתו על האמור בפסק הדין של בית המשפט המחוזי כי מחצית מהדירה שהיתה בבעלות המנוח ניתנה לו על ידי המשיבה, אשתו השנייה.
לפיכך קיים קושי לקבל את הטענה שהמנוח רצה להוריש את זכויותיו בדירה לבנו מנישואיו הראשונים, ולא למשיבה ולילדיה.


איך תוקפים צוואה?

לצערנו  כולנו  מכירים מצבים בהם חלוקת ירושה  בין אחים
הופכת  למצב בו האחים לא מדברים ומסתכסכים זה עם זה
והכול בגלל מאבקי ירושה.

אדם שנפטר משאיר  אחריו עיזבון הכולל רכוש כמו
דירות, חשבונות בנק, מניות

למאמר המלא לחצו כאן >>

 

איך למנוע מאבקי ירושה במשפחה

לא פעם מנוחתו האחרונה של אבי המשפחה היא גם מנוחתם האחרונה של צאצאיו.
איך למנוע מאבקי ירושה במשפחה?
מתי כדאי לכתוב צוואה ומה לכתוב בה?
רשימה שפירסמתי ב”ישראל היום”.

למאמר המלא לחצו כאן >>

 

***

 

כסף יעוור עיני פיקחים וירחיק זה מזה גם אחים

article

 

***

מי יחיה

002