גירושין
10 דברים שכדאי לדעת על תביעת גירושין
עו”ד בני דון-יחייא
הסמכות לדון בכל ענין הקשור לגירושין נתונה לבית הדין הרבני בלבד.
לבית המשפט למשפחה אין סמכות לדון לא בתביעה לשלום בית ולא
בתביעה לגירושין.
כדי לקבל פסק דין המחייב את בן הזוג להתגרש צריך התובע להוכיח כי
קיימת עילת גירושין המוכרת בהלכה. לרוב, זו משימה קשה.
מרבית פסקי הדין של בתי הדין הרבניים, המקבלים תביעות לגירושין, אינם מחייבים את הנתבע או הנתבעת להתגרש, אלא נאמר בהם שעל הצדדים להתגרש, או שהצדדים צריכים להתגרש.
לפסקי דין בנוסח זה יש פחות “שיניים” שיביאו לגירושין בפועל, ולא פעם הנתבע – למרות פסק הדין המורה לו להתגרש – מסרב לשתף פעולה בהליכי הגירושין עצמם.
פסק דין המקבל תביעת גירושין, גם אם אינו משתמש במילה “חיוב”, יינתן גם כאשר הדיינים מגיעים למסקנה שאין סיכוי לשלום בית, שהנתבע אינו רוצה באמת בשלום בית (גם אם הוא טוען זאת), כאשר הנתבע משפיל את בן זוגו, פוגע בו באופן קבוע ואין סיכוי כי ישנה את התנהלותו.
אם הנתבע מסרב להתגרש, לאחר ניתן פסק דין המקבל את תביעת הגירושין, ניתן לבקש מהדיינים שיוציאו “צו הגבלה” נגדו.
צו כזה יכול לשלול רשיון נהיגה, למנוע ניהול חשבון בנק, למנוע יציאה מהארץ וסנקציות נוספות שמטרתן לגרום לנתבע לגרש את בן זוגו.
התובע גירושין מוכיח את תביעתו בין השאר באמצעות חקירת בן זוגו, הזמנת עדים שיוכיחו את עילות הגירושין, הצגת מסמכים וראיות, לרבות דו”חות של חוקרים פרטיים.
בית הדין אינו מוסמך לחייב נתבע להיבדק במכונת אמת, לצורך הוכחת טענותיו של התובע, אבל סירובו של נתבע לבצע בדיקה כזו עשוי להיזקף לחובתו ולהצטרף לטעמים נוספים למתן פסק דין לגירושין.
אישה שבית הדין יכריז עליה כ”אסורה על בעלה ועל בועלה” תחוייב להתגרש ולא תוכל להינשא בנישואין דתיים לאדם שאיתו קיימה יחסי אישות.
פסק דין כזה יינתן רק לאחר שבית הדין ישוכנע בראיות מוצקות שהאישה קיימה יחסי אישות מלאים עם אדם אחר בהיותה נשואה.
חוסר נאמנות אינו פוגע בזכויות רכושיות שנצברו בשנות הנישואין. אלה מגיעים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג גם לבן זוג שלא שמר אמונים.
המשמעות הכספית לפסק דין המחייב או המורה לאישה להתגרש היא, שהבעל יהיה פטור ממזונות אשתו ומתשלום כתובתה.
במסגרת תביעת גירושין זכאי התובע לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנתבע וצו עיקול על רכוש או צו מניעה האוסר שינוי ברכוש, וזאת כאשר התובע כרך לתביעת הגירושין עתירה לדון בעניני הרכוש.
אבהות
10 דברים שכדאי לדעת על תביעת אבהות
עו”ד בני דון-יחייא
חוק מידע גנטי קובע כי אסור לבצע בדיקת רקמות ללא צו של בית המשפט למשפחה.
בית המשפט לא יורה על ביצוע בדיקת רקמות אם קיומה עלול לפגוע בעתיד בכשרותו של קטין להינשא נישואים דתיים בשל חשש לממזרות. לכן לא תאושר בדיקת רקמות כאשר האישה היתה נשואה בעת שנכנסה להיריון.
ממזר לפי ההלכה הוא ילד שנולד לאישה נשואה מיחסים עם גבר זר. הכרזת אדם כממזר מונעת ממנו להינשא בנישואין דתיים כדת וכדין (אלא עם ממזרת או גיורת).
לרוב, הבעל הוא שתובע בדיקת רקמות בעת שהוא מתגונן נגד תביעת מזונות שאמו של הילד הגישה נגדו.
לעיתים מוגשת תביעת אבהות על ידי אדם הטוען שהוא האב הביולוגי. כאמור, החוק אינו מאפשר בדיקה כזאת, כאשר האם נשואה או היתה נשואה, כדי למנוע חשש למימזור הילד.
בירור האבהות נחוץ בדרך כלל כתנאי למתן פסק דין לאבהות, הקובע מיהו אביו הביולוגי של הילד, לתביעת מזונות לילד, לקביעת משמורת והסדרי ראייה ולבירור זכותו של הילד לירושה.
בבדיקת רקמות ניתן להוכיח קשר גנטי בין הנבדקים בדיוק של קרוב למאה אחוז. דיוק זה מאפשר קביעת אבהות.
אם בבדיקה נשללת האבהות של הנתבע, הוודאות לכך היא של מאה אחוז.
כאשר אישה שאינה נשואה תובעת אדם לאבהות והוא מסרב לשתף פעולה לבדיקת רקמות, בית המשפט רשאי להסיק מסירובו כי הוא אביו של הילד.
כן רשאי בית המשפט לנקוט נגד הנתבע הליכים לפי פקודת ביזיון בית משפט,
בדיקת האבהות נערכת במעבדות המוסמכות על ידי המדינה לבצע בדיקת סיווג רקמות לצורך הוכחת אבהות. קיימות הארץ כמה מעבדות כאלה.
אסור לערוך בדיקה גנטית בלא קבלת הסכמה מדעת של הנבדק, שתינתן בכתב.
תוצאותיה של בדיקת אבהות פרטית, שנערכה בלא צו שנתן בית המשפט או בית הדין הדתי, חסרות ערך משפטי. אי אפשר להגישן לבית המשפט או לבית הדין והן לא יהיו קבילות כראיה.
בדיקות אבהות פרטיות נערכות בעיקר בחו”ל. הן לא יסייעו לרישום אבהות במסמכים רשמיים, כגון תעודת לידה ותעודת זהות. כך גם לא תסייע תוצאת הבדיקה להתגונן כנגד תביעה למזונות הילד.
ניתן לבצע בדיקת רקמות גם כשהאדם שנטען כי הוא האב נפטר. יש לבקש מבית המשפט צו לפתיחת הקבר לשם נטילת הדגימה, וכן ניתן לבדוק רקמות של ילדים אחרים של האיש ושל בני משפחה אחרים שלו.
אלימות
10 דברים שכדאי לדעת על אלימות במשפחה
עו”ד בני דון-יחייא
החוק למניעת אלימות במשפחה מאפשר להוציא “צו הגנה”, האוסר על הנתבע לעשות את המעשים הבאים:
1. להיכנס לדירה שבה מתגורר בן משפחתו או להימצא במרחק מסוים מהדירה, וזאת גם יש לנתבע זכות בדירה.
2. להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום.
3. לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על המגורים של בן משפחתו בדירה.
בית המשפט רשאי להוציא צו הגנה נגד אדם כאשר “בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין.”
ניתן להוציא צו הגנה גם כאשר לא היתה אלימות פיזית, וזאת כאשר “האדם התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית ממושכת או לא איפשר לו לנהל אורח חיים סביר.”
כן רשאי בית משפט להוציא צו הגנה כאשר התנהגותו של הנתבע “נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין.”
בן משפחה לצורך החוק הוא אחד מאלה:
בן זוג, כולל בן זוג ידוע בציבור. בן זוג של הורה, כולל בן זוג ידוע בציבור של ההורה.
סב או סבתא. צאצא. צאצא של בן זוג, כולל צאצא של בן זוג שהוא ידוע בציבור. אח או אחות. גיס או גיסה. דוד או דודה. אחיין או אחיינית.
בנוסף לבן משפחה יכולים לפנות בבקשה לצו הגנה גם נציגו של היועץ המשפטי לממשלה, תובע משטרתי או עובד סוציאלי.
לעיתים קרובות ניתן צו הגנה “במעמד צד אחד”, כלומר בנוכחות האישה בלבד. במקרה זה על בית המשפט לקבוע דיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
תוקף צו ההגנה לא יעלה על שלושה חדשים, אבל בית המשפט רשאי להאריך את התוקף מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים.
מנימוקים מיוחדים מוסמך בית המשפט להאריך את תוקפו של צו ההגנה לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת, וכן, מנימוקים מיוחדים, להאריך את תוקפו של הצו הגנה לשנה נוספת.
אם מטרת הצו אינה להגן על קטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות על שמירת קשר בין אב מורחק לבין ילדיו הקטינים, אם אין חשש שהקשר יפגע בילדים.
עם מתן הצו או במועד מאוחר יותר רשאי בית המשפט להורות למורחק לתת התחייבות שיקבל טיפול מגורם שאותו יקבע בית המשפט.
צו ההגנה אוסר על המורחק להחזיק נשק ורשאי גם להורות על תפיסת נשקו של המורחק.
בית המשפט לא יאסור על המורחק להחזיק נשק אם יסבור כי אין בכך סיכון לשלומו של בן המשפחה או כשהנשק דרוש למורחק להגנה עצמית מפני סכנה ממשית או כשהנשק משמש אותו במסגרת עבודתו או כשמדובר באיש רשות ביטחון.
אם בית המשפט יקבע שהבקשה לצו הגנה קנטרנית והוגשה ללא הצדקה הוא רשאי להטיל על מי שביקש את הצו הוצאות לטובת המדינה וכן פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.
הפרת צו הגנה היא גם עבירה פלילית והיא עשויה להביא למעצר המפר ולהגשת כתב אישום נגדו.
אפוטרופסות בילדים
10 דברים שכדאי לדעת על תפקיד ההורים כאפוטרופסים לילדיהם
עו”ד בני דון-יחייא
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי “ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.”
מעמד משפטי זה נשאר בעינו גם לאחר שההורים מתגרשים, גם כאשר המשמורת בילדים מצויה בידי הורה אחד בלבד.
האפוטרופסות על קטין מסתיימת בהגיעו לבגרות – גיל 18.
האפוטרופסות של ההורים כוללת רשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו ולייצגו בהליכים משפטיים.
האפוטרופסות מטילה על ההורים חובה וזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו והכשרתו לעבודה. כן עליהם לדאוג לשמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם.
החוק קובע כי האפוטרופסות מחייבת את ההורים “לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין.”
במילוי תפקידם כאפוטרופסים חייבים ההורים לפעול תוך הסכמה ביניהם בכל הקשור לילדיהם הקטינים.
הסכמתו של אחד ההורים לפעולתו של ההורה השני יכולה להינתן מראש או לאחר מעשה. ההסכמה יכולה להיות מכללא, כלומר משתמעת. חזקה על כל הורה שהסכים לפעולת ההורה השני כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל הורה לפעול על דעת עצמו.
החוק קובע שורה של פעולות שבהן ההורים אינם מוסמכים לייצג את הקטין בלי שבית המשפט אישרן מראש. בין השאר: מכירה של דירה אשר לקטין יש זכויות בה ונתינת מתנות מכספי הקטין, זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין.
אם ההורים אינם מגיעים להסכמה ביניהם בכל ענין שקשור לאפוטרופוסתם, הם רשאים לפנות ביחד לבית המשפט, או כל אחד מהם בנפרד, כדי שיכריע במחלוקת.
כאשר ההורים שקועים יתר על המידה בסכסוך ביניהם, באופן שאינם מתפנים מספיק לדאוג לטובת הילדים, רשאי בית המשפט לנקוט באמצעים כדי לשמור על טובתם, ובין השאר למנות להם אפוטרופוס.
כך ייעשה גם אם ההורים אינם מסוגלים למלא כלפי הילדים את חובותיהם או כשהם נמנעים, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיהם כלפי הילדים הקטינים.
בית המשפט יכול לעשות כן מיוזמתו או לפי בקשה של אחד ההורים או של היועץ המשפטי לממשלה.
אם מת אחד ההורים תימסר האפוטרופסות על הקטין להורה השני.
בית המשפט רשאי, בנוסף על ההורה הנותר בחיים, למנות לקטין אפוטרופוס באופן כללי או לענינים מסוימים שיקבע.
אם ההורים אינם בחיים או שאינם מסוגלים לתפקד כאפוטרופסים, על בית המשפט לתן עדיפות במינוי בן משפחה כאפוטרופוס לקטינים, אך הוא לא יעשה כן אם יסבור שטובת הקטין היא שימונה לו אפוטרופוס שאינו בן משפחתו.
בן משפחה לפי החוק הוא אח, אחות, הורה של הורה, אח או אחות של הורה, בן זוג או בת זוג של הורה.
כל ההורה רשאי לכתוב בצוואתו שמו של אדם שהוא מבקש כי ימונה לילדיו הקטינים כאפוטרופוס לאחר מותו, ולתת לאפוטרופוס הנחיות פעולה לאחר מותו.
על בית המשפט לתת עדיפות למינוי מי ששמו צוין בצוואה שכתב ההורה כאפוטרופוס ויורה לו לפעול בהתאם להנחיות ההורה, אך לא יעשה זאת אם הדבר לא ייראה לו לטובת הקטין.
בקשה ליישוב סכסוך
10 דברים שכדאי לדעת על החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה
עו”ד בני דון-יחייא
מטרת החוק: לסייע לבני זוג ליישב סכסוך משפחתי ביניהם (או בין ילדים להוריהם) בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית מתוך התחשבות בטובתם ובטובת ילדיהם.
החוק מחייב את הצדדים המסוכסכים לנסות הליכי גישור לפני שיפנו להליכים משפטיים. תקופה זו נקראת “תקופת עיכוב הליכים”.
ההליך מתחיל בהגשת “בקשה ליישוב סכסוך” על ידי אחד מבני הזוג ללשכות הסיוע, הנמצאות בכל בית משפט למשפחה ובית דין דתי.
בבקשה ליישוב הסכסוך כותבים רק את פרטי הצדדים ואת דרכי ההתקשרות איתם. אסור לכלול בבקשה טענות או עובדות בקשר לסכסוך.
הנושאים שעליהם חל החוק הם:
עניני נישואין וגירושין, יחסי ממון, מזונות, כל ענין הנוגע לילדים (משמורת, הסדרי ראייה, חינוך, בריאות וכד’), תביעות לאבהות.
הנושאים העיקריים שעליהם החוק אינו חל, וניתן לנקוט לגביהם מיד הליכים משפטיים: תביעה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה והחוק מניעת הטרדה מאיימת, תביעה להחזרת ילדים חטופים ותביעה בכל הקשור לסכסוכי ירושה ועזבונות.
בענינים מסוימים ניתן לפנות מיד בבקשות לבית המשפט או לבית הדין לפני תחילת ההליכים ליישוב הסכסוך. בין השאר בבקשה לסעד דחוף למזונות או להבטחת קשר של קטין עם אחד מהוריו. זאת, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו”ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
כך גם ניתן להגיש בבקשה דחופה בענין העברת ילד למסגרת חינוכית, כאשר נדרש בדחיפות טיפול פסיכולוגי, ולהוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ.
לישיבה הראשונה ביחידת הסיוע אסור לצדדים לבוא עם עורכי דין, אך הם יוכלו לעשות כן החל מהישיבה השנייה.
הצדדים יוזמנו ליחידת הסיוע ל-4 פגישות מידע, היכרות ותיאום (המכונות בחוק “פגישת מהו”ת”). היחידה רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות לפי שיקול דעתה המקצועי.
אחרי הישיבה הראשונה רשאי כל צד להודיע כי אינו מעוניין להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך, והתיק ייסגר.
מי שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך רשאי, תוך 15 יום מעת סגירת התיק, להגיש תביעות לאיזו ערכאה שיבחר – בית המשפט למשפחה או בית הדין הדתי. הגשה ראשונה של בקשה ליישוב סכסוך דומה איפוא ל”מירוץ הסמכויות” מהתקופה שלפני החוק, כאשר אחד מבני הזוג הקדים את משנהו בהגשת תביעות לבית המשפט או תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני.
אחרי הישיבה הראשונה רשאי כל צד להודיע כי אינו מעוניין להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך, והתיק ייסגר.
מי שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך רשאי, תוך 15 יום מעת סגירת התיק, להגיש תביעות לאיזו ערכאה שיבחר – בית המשפט למשפחה או בית הדין הדתי. הגשה ראשונה של בקשה ליישוב סכסוך דומה איפוא ל”מירוץ הסמכויות” מהתקופה שלפני החוק, כאשר אחד מבני הזוג הקדים את משנהו בהגשת תביעות לבית המשפט או תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני.
הגשת הבקשה ליישוב סכסוך עולה 100 ש”ח. ההליכים עצמם ביחידת הסיוע ליישוב הסכסוך אינם עולים כסף.
ההליכים ביחידה אסורים לפרסום, והצדדים אינם רשאים להגיש לבית המשפט או לבית הדין, אם יתנהלו הליכים, מידע שנמסר בהם.
בפגישות ביחידת הסיוע משתתף עובד סוציאלי או עובד אחר של היחידה, ולפעמים גם עורך דין מטעם היחידה.
אנשי היחידה רשאים להיפגש עם כל צד בנפרד, ובהסכמת הצדדים – גם עם ילדי הצדדים, אם היחידה תסבור כי הדבר הוא לטובתו של הקטין.
במקרים מיוחדים רשאית היחידה לפנות לבית המשפט או לבית הדין ולבקש למנות אפוטרופוס לדין לקטין, שישתתף בפגישות המהו”ת. זאת ייעשה אם היחידה תסבור כי ללא מינוי כזה “עלולה זכותו של קטין להיפגע פגיעה של ממש”.
הזמנה ליחידת הסיוע דינה כדין הזמנה לדיון בבית המשפט.
אם הצד השני לא יגיע לפגישה ביחידת הסיוע רשאי בית המשפט להטיל עליו הוצאות או להאריך את תקופת עיכוב ההליכים.
